מאמת אותנטיות מדיה ישראלי
אמין72/100בודק בצורה מסודרת אם תמונה או סרטון נוצרו בבינה מלאכותית, עברו מניפולציה, או שהם אמיתיים אבל עם כיתוב מטעה, ומפיק פסק דין מנומק עם רמת ביטחון. שימושי כשמעבירים לכם בוואטסאפ או בטלגרם תמונה או סרטון דרמטי ממלחמה ואתם רוצים לדעת אם זה אמיתי, כשעיתונאי או מנהל קהילה צריך דוח אימות לפני שיתוף, או כשמגיעה תמונה או הקלטת קול שמתחזה לאדם מוכר. משלב מקור חתום (C2PA, SynthID, EXIF), בדיקה ויזואלית מול רשימת סימנים, ומעקב מקור (חיפוש תמונה הפוך, איתור מיקום). זה כלי אימות ולא גלאי קסם, והוא אומר בכנות מתי אי-אפשר לאמת. אל תשתמשו בו לאימות טענות מספריות (יש israeli-fact-checker), ליצירת דיפ פייק, או כאישור פורנזי משפטי.
ציון אמינות 72/100 (אמין) · 21+ התקנות · 2 תורמים ב-GitHub · רישיון MIT
ישראלים מוצפים בתמונות וסרטונים שמועברים בוואטסאפ ובטלגרם, במיוחד באירועים ביטחוניים, וקשה מאוד לדעת מה אמיתי. לרוב האנשים אין דרך אמינה לבדוק, ואתרי גלאי הבינה המלאכותית עצמם לא אמינים, ולכן שקר שמועבר בהעברה רץ מהר יותר מהתיקון.
skills-ilאיך להשתמש בסקיל הזה
לא בטוחים איך? קראו את המדריך- 1. לחצו "הורדת ZIP" להורדת קבצי הסקיל.
- 2. פתחו את Claude Desktop ולכו ל-Customize > Skills.
- 3. לחצו על "+" ובחרו "Upload a skill", ואז העלו את קובץ ה-ZIP.
- 4. פתחו שיחה חדשה. הסקיל יופעל אוטומטית כשהנושא רלוונטי.
מפתחים? התקנה דרך שורת הפקודה (CLI)
npx skills-il add skills-il/government-services@v1.0.2-israeli-media-authenticity-verifier --skill israeli-media-authenticity-verifier -a claude-codeמתי להשתמש
- כשמעבירים לכם בוואטסאפ או בטלגרם תמונה או סרטון דרמטי ממלחמה או מהחדשות ואתם רוצים לדעת אם זה אמיתי
- כשצריך לבדוק אם תמונה נוצרה בבינה מלאכותית, עברה עריכה, או שזה צילום אמיתי עם כיתוב מטעה
- כשעיתונאי או מנהל קהילה צריך דוח אימות חוזר עם ראיות מצוטטות לפני שיתוף או הכחשה
- כשמגיעה תמונה או הקלטת קול חשודה שמתחזה לאדם או למוסד מוכר
- כשרוצים לקרוא את ה-Content Credentials (C2PA) או המטא-דאטה של תמונה כדי לבדוק את המקור שלה
נסו את הפרומפטים האלה
קיבלתי בהעברה בוואטסאפ סרטון שטוען שטיל פגע בתל אביב אתמול בלילה. תעברו איתי על אימות אם זה אמיתי, נוצר בבינה מלאכותית, או צילום ישן עם כיתוב מטעה, ותנו לי פסק דין עם רמת ביטחון.
תבדקו את ה-Content Credentials והמטא-דאטה של התמונה הזאת ותגידו לי מה הם מוכיחים ומה לא מוכיחים לגבי השאלה אם היא נוצרה בבינה מלאכותית.
תבדקו את התמונה הזאת לסימנים שהיא נוצרה בבינה מלאכותית או עברה מניפולציה, עם דגש על הסימנים שעדיין אמינים ב-2026, ותסבירו את ההיגיון בכנות בלי להגזים.
קיבלתי הקלטת קול שנשמעת כמו המנהל שלי שמבקש להעביר כסף בדחיפות. תעזרו לי לבדוק אם זה יכול להיות קול משוכפל ואיך לאמת את זה בבטחה.
שאלות נפוצות
סקילס קשורים
יוצר: skills-ilעיצוב, אימות וגיאוקודינג של כתובות ישראליות, כולל מיקוד וקוד יישוב של הלמ"ס.
יוצר: skills-ilמדריך מלא לישראלי שמתלבט אם להפוך לנווד דיגיטלי או שכבר חי כך בחו״ל, ורוצה לשמור על הצד הישראלי. מכסה בחירת ויזה לפי דרכון ישראלי (DTV תאילנד דרך השגרירות בתל אביב, DNV ספרד 200% מ-SMI, פורטוגל D8 €3,680, אסטוניה Type D, קרואטיה, צ׳כיה Zivno, מקסיקו, קוסטה ריקה, גאורגיה, איחוד האמירויות) עם דגל שאינדונזיה חוסמת ישראלים מ-2026; מבחן תושבות מס (טופס 1348, מבחן ימים, מרכז חיים); רצף קופת חולים ובחירת ביטוח שמכסה עבודה מרחוק; הסכם עבודה מחו״ל לשכיר על תלוש מול חשבונית 0% לפי סעיף 30 לעצמאי עם לקוחות זרים; טופס A1 אמנת ביטחון סוציאלי לפי 20 מדינות האמנה (ארה״ב לא ברשימה); סטאק בנקאי מולטי-מטבעי (Wise, Payoneer, חשבון מט״ח ישראלי); מחזור דיווח שנתי (טופס 1322/1325 עם הכנסה זרה, טופס 5329 גילוי נכסים, זיכוי מס זר) כולל ביטול פטור 10 השנים מ-1.1.2026 ומס יציאה לפי סעיף 100א; חזרה דרך חלון תושב חוזר 2026 או הפניה ל-israeli-relocation-abroad למעבר קבוע. השתמשו בו כשמשתמש שואל על נוודות דיגיטלית, ויזת נווד עם דרכון ישראלי, עבודה מחו״ל על תלוש או כעצמאי, חשבונית למע״מ אפס, רצף קופת חולים בחו״ל, או דיווח על הכנסות מחו״ל. לא מתאים להגירה קבועה ללא תוכנית חזרה (השתמשו ב-israeli-relocation-abroad), עלייה לישראל (השתמשו ב-israeli-aliyah-navigator), נוודים זרים שמגיעים לישראל, נוודות פנים-ישראלית, או ייעוץ מס מחייב.
יוצר: skills-ilבודקים טענה ציבורית מול נתונים רשמיים ומקבלים פסיקה עם מקור. שימושי כששומעים מספר של פוליטיקאי ברדיו, מקבלים הודעה ויראלית בוואטסאפ על מחירים או על התקציב, או קוראים כותרת שלא בטוחים לגביה. הסקיל מפרק את הטענה לחלקים שאפשר לבדוק, שולח כל חלק למקור הרשמי הנכון (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, התקציב, הכנסת, data.gov.il), מושך את הנתון האמיתי ומתייג את הטענה כ'נכון', 'לא מדויק', 'מטעה', 'לא נכון' או 'אין מספיק נתונים', עם הפניה למקור. הסקיל אף פעם לא ממציא מספר, ולכן תשובת 'אי אפשר לאמת' היא כנה ולא ניחוש בטוח. אל תשתמשו בו לדעות, לתחזיות, לעובדות פרטיות על אנשים, או לכתיבת כתבות.
השימוש על אחריותכם בלבד. תנאי שימוש · אבטחה
רוצים לבנות סקיל משלכם? נסו את יוצר הסקילס · הגשת סקיל